צילה

6/6/1997

יום ראשון של פסח

צילה אוי צילה – אשה אצילה!!
כמה עצוב על הנשמה
לילה ראשון מתחת האדמה
כל המשפחה בוכה
על האבידה הקשה!
מסכן בעלה שבמסירות
טפלה בה!
פנחס נשארת בודד
הבית נקי אבל צילה איננה –
הכל נגמר נשארו התמונות והזיכרונות –
הנכדים יגדלו יהיו שמחות
ככה זה בחיים
גם עצוב גם שמח!
טוב שחגגנו ליל הסדר
היה נפלא – גם ראינו הצגה
וצילה הייתה שמחה
למחרת הלכו לבריכה
היא קבלה התקפה
וכמעט טבעה
גמרה את חייה
עצוב נורא !!

חכמון ג'וליה
הכותבת בזמנה הפנוי
שירים שמחים וגם עצובים!!